הקהילה היהודית בכורדיסטאן האיראנית - חיי הקהילה

הקהילה היהודית בסננדג' רובה הייתה מבוססת. ניכרו בה גם משפחות מעטות חסרות אמצעים שנתמכו לא מעט ע"י אליאנס. בעיקר הילדים שלמדו בבתי הספר קיבלו בצהריים אוכל ומידי חג קיבלו הלבשה והנעלה. לקהילה היו שני בתי ספר יהודיים, אחד לבנים ואחד לבנות. תוכנית הלימודים הייתה כללית של משרד החינוך, בתוספת השפה העברית שניתנה ע"י מורים מקומייםחליפה או שליחים שהגיעו מארץ ישראל ובשעות אחה"צ פעלה תנועת הנוער חלוץ שהמדריכים היו בוגרים והם הדריכו תלמידים ותלמידות בפעילויות מגוונות ובעיקר רכישת השפה העברית. לא הייתה משמעות למושגים חילוני ודתי מגדול ועד קטן ידו ושמרו על קדושת השבת ובביקור בבתי הכנסת.
בסננד'ג היו שלושה בתי כנסת כנשיתא רבתא. בית הכנסת הגדול מרשים בעושרו , הריצפה היתה מכוזה בשטיחים פרסיים והקירות ב"מנורה" כתובה בצבעים מרהיבים. ספרי התורה היו מעוטרים בכסף טהור ורימוני כסף היו מונחים עליה. עזרת הנשים היתה מוגבהת יותר והנשים נהגו משם לזרוק הסוכריות ולומר קלולי בארועים ולהביא מטפחות חדשות וצבעוניות לקישוט ספרי התורה. בחצר בית הכנסת הגדול גרו משפחה ששמרו ותחזקו את בית הכנסת, קראו לאבא קא אלי שמש.
בכנישתא זורתא - בית הכנסת הקטן וכנישתא חדש לא הייתה בעיית מניין כי בכל שלושת בתי הכנסת תמיד התפללו היהודים. בעיירה סננדג' היו רבנים שהנהיגו את העדה. כתבו, חיתנו, שחטו, מלו חליפה שאומל מיכאל, חליפה, יוסי, חליפה יאיא. כמו כן מורים שלמדו עברית ביניהם המורה המפורסם שהיה לי הכבוד ללמוד אצלו מירזא בראכאס.
השחיטה בעיירה נעשתה בכמה מוקדים וכמובן שכולם חיכו לקבל מעזיזחאן קאסבה את השומן והנתחים הטובים והמשובחים. את הבשר בחלקו נטחן בבית על גבי משטח קרש שממנו הוכנו מטעמים קבב קאג'אבי (קציצות) כפתה שפתה -כדורי בשר

0 comments:

 

על המופע "בלישנא נושאן" - מאת גילה חכימי

המופע נקרא בלישנא נושאן, כלומר בשפה שלנו-השפה הארמית- שהיא השפה המדוברת בפי יהודי כורדיסטאן האיראנית. במופע מנסה גילה חכימי להפגיש את העבר העשיר והערכי של היהודים, עם ההווה הישראלי. העדה הכורדית מאופיינת בחריצותה, באצילותה בצניעותה. מטעניה התרבותיים והערכיים תרמו רבות בקליטתה ובשילובה הבריא בחברה הישראלית. המופע בלישנא נושאן עשיר בביטויים במראות ובחוויות מחיי הקהילה מקודש ומחול, בשילוב ריחות צבעים צלילים ומנהגים והכל מלווה בהומור ובצחוק

The kurdish show called "balishana noshan".Its language is ARAMIT which is the language of the "GMARA".The show describes in details how was jewish community life at Kurdistan 50 years ago. Great humor, fun and a lot of nostalgic situations. מחברת ההצגה שגם ביימה ומשחקת - הגב' גילה חכימי - מנהלת בית ספר בדימוס, נולדה בעיירה הציורית ססנדאג שבכורדיסטאן האיראנית.מדברים על יופיה של שוויץ, אך מי שלא ראה או טייל בסננדאג (לעיתים מכונה גם "סנא") לא ראה עיר ציורית העולה ביופיה ובנופיה על כל מקום אחר. כדי לקרוא על יופיה של העיירה ניתן להכנס לקישור הבא - יופיה של סננדאג

jews kurdish - Google News