הקהילה היהודית בסננדג' - חגים מועדים ומנהגים

הקהילה לבשה חג בעת בואם של החגים הכל ניכר היה באויר ובאוירה.
עוד מצלצל באוזני קולו של השמש העובר בסימטאוות השכונה וקורא סליחות, בקול המתנגן ופעמים מתבל אותו גם באמירות עוקצניות לאלה שלא מזדרזים לקום.
את ריח עלי האקליפטוס שמהם בנו את הסוכות המפוארות עם חלונות בצורת קשתות ללא מסמרים וללא קרשים עם ליפוף עלים וענפים מלווים בעיטורים מהודרים. מאו'ג, קל ווילונות +סלסלות מלאות של סוגי פירות ודלעות נתלו בסוכה וכך שבעה ימים ישנו וקיבלו את הושפיזין בסוכה המהודרת עם ניחוח עלי האקליפטוס.
ובשמחת תורה יצאו בהקפות ומחולות בתרומות ונדבות בשיר ובזמר בשלושת בתי הכנסת. את הפירות מהסוכה הורידו ושמרו בג'ירחאן לטו בשבט. ג'ירחאו מעין מקלט מאוורר וממוזג ושם נשמרו מצרכים אורז, חיטה, כדי חמוצים, כדי בשר מעושן שנשה ונשמר לחורף וממנו הכיו ג'וקי איזה טעם ואיזה הנאה.
את הענבים תלו בג'ירחאן ונעשו לאוונגה AVUNGA
בערב טו בשבט נרך סדר טו בשבט כהלכתו ונהגו להניח על השולחן מכל סוגי פירות שרק ניתן היה לרכוש. ומנהג יפה בעיירה שלחו מעין משלוח מנות מבית לבית וכל משפחה שקיבלה צלחת פירות נהגה למלא את הצלחת בחזרה ולמחרת התלמידים לקחו למורים ולמנהלת תפוז שהיה פרי יקר רימונים, חבושים וכו'..
בפורים היו מנהגים ייחודיים מאכלים ומאפים כסניי, פרסתי בדמותם של אסתר ומרדכי הקבורים בהמדאן. ביצים קשות ומאירות מתנות לעניים וכמובן קריאת המגילה. אחרי הקריאה נהגו היהודים להכין בטרם עת עצים קרשחם ופריטי לבוש ואביזרי קישוט. הכינו באמצעותם בובות ענקיות בדמותם של המן וזרש וכאשר העלו אותם באש פצחו כולם בשירה עליזה. המן הייבו מן טרה
כסילב דיאלי בארעא
מירה זרש מה נקשט
מירה שלמה סרינה
אללה לילי לילנגי
המן יתו גטינה
מיד לאחר פורים היו הכנות לקראת הפסח. הוציאו השטיחים לניקוי והכלים לליבון. את החיטה בררו בליווי שירה וזימרה. פעמים מספר נשים ביחד ופעמים משפחות הובילו השקים לתחנת הקמח אורחל שהיה ממוקד על פי רוב בשדה מעל מעיין, הטוחן חיכה בכיליון עיניים לבוא חג זה כי זה שיפר לא מעט את מצבו הכלכלי. בסיום הטחינה היו שבים לביתם ומתחלקים מספר משפחות בתנור מרכזי אחד. כל משפחה הקצתה חדר לאחסנת העומרים לאפייה. הייתה אוירה מיוחדת במינה מעין טרום חגיגה וחג. בישלו במשותף שרו, ברכו איש את רעהו בברכה לאושר לבריאות ולאריכות ימים. הילדים הוזהרו מראש לבל יתקרבו לחדר המצות או חלילה וחס יטעמו ובתמימותם ואולי גם ממשמעת עצמית האמינו להוריהם שאם יטעמו חלילה פירור מהמצות יפתח להם חור בבטנם. האמינו ולא התקרבו.
החרוסת הכורדית היא שם דבר, צימוקים ותמרים שהושרו בתחילה במים ונכתשו ,שומשום אגוזים ושקדים שנכלאו ונכתשו והכל בלילה אחת טעימה. את האגוזים וחרצני המשמש גוזי ג'אקאלה הושרו במי מלח הרבה לפני החג טאף הם היו מעדן בפני עצמו. מהשומשום שנוקה היטב הכינו שומשמיות דנהגאזווי טעם גן עדן.
הכל מוכן ומסודר עד ליל הסדר שקראנו לו פסחה פסחק עושים סדר פסח.
מנהגים יפים גם בליל זה נהגו המבוגרים להרכיב את הקטנים על כתפיהם ולמאת החוצה, עורך הסדר עפ"י רוב הסבא או האבא ישבו בראש שולחן וניהלו את הסדר. הראשון מקיש בדלת "מי זה?" אנחנו! מהיכן באתם? ממצרים
מה באמתחתכם? מה נישתניים, לאן אתם הולכים? לירושלים. אז גשו, גשו נא אלי נעלינה יחד לירושלים. הם ניגשים הבוגר והילד ומקבלים ביצה וכך כל הבאים אחריהם. את קליפות הביצים הנחנו בקערת מים שלמחרת נשפכו למימיו הצלולים של המעיין.

0 comments:

 

על המופע "בלישנא נושאן" - מאת גילה חכימי

המופע נקרא בלישנא נושאן, כלומר בשפה שלנו-השפה הארמית- שהיא השפה המדוברת בפי יהודי כורדיסטאן האיראנית. במופע מנסה גילה חכימי להפגיש את העבר העשיר והערכי של היהודים, עם ההווה הישראלי. העדה הכורדית מאופיינת בחריצותה, באצילותה בצניעותה. מטעניה התרבותיים והערכיים תרמו רבות בקליטתה ובשילובה הבריא בחברה הישראלית. המופע בלישנא נושאן עשיר בביטויים במראות ובחוויות מחיי הקהילה מקודש ומחול, בשילוב ריחות צבעים צלילים ומנהגים והכל מלווה בהומור ובצחוק

The kurdish show called "balishana noshan".Its language is ARAMIT which is the language of the "GMARA".The show describes in details how was jewish community life at Kurdistan 50 years ago. Great humor, fun and a lot of nostalgic situations. מחברת ההצגה שגם ביימה ומשחקת - הגב' גילה חכימי - מנהלת בית ספר בדימוס, נולדה בעיירה הציורית ססנדאג שבכורדיסטאן האיראנית.מדברים על יופיה של שוויץ, אך מי שלא ראה או טייל בסננדאג (לעיתים מכונה גם "סנא") לא ראה עיר ציורית העולה ביופיה ובנופיה על כל מקום אחר. כדי לקרוא על יופיה של העיירה ניתן להכנס לקישור הבא - יופיה של סננדאג

jews kurdish - Google News